“רוב האנשים, כשהם מתעוררים, מאיצים דרך בדיקה מהירה, מבוהלת, קדם-מודעת: מי אני, איפה אני, מי הוא/היא, אלוהים אדירים, למה אני מחבק קסדת שוטר, מה קרה אתמול בלילה? וזה משום שאנשים נגועים בספק. זה המנוע שמניע אותם דרך חייהם. זה הגומייה במטוס המודל הקטן של נשמתם, והם מבלים את זמנם בליפופה עד שהיא מסתבכת בקשר. שעות הבוקר המוקדמות הן הזמן הגרוע ביותר — יש אותו רגע קטן של בהלה, שמא אתה נסחפת בלילה ומשהו אחר נכנס במקומך. זה מעולם לא קרה לסבתא וות'רווקס. היא עברה ישירות משינה לפעולה מיידית על כל ששת הצילינדרים. היא מעולם לא נזקקה למצוא את עצמה, כי היא תמיד ידעה מי הוא זה שעושה את החיפוש.”
טרי פרצ'ט