“אומרים שאהבה עיוורת; המין אטום בפני התבונה ולועג לכוחם של כל הפילוסופים. אבל למעשה, הבחירה המינית של אדם היא התוצאה והסיכום של אמונותיו היסודיות. אמרו לי מה מושך אדם מבחינה מינית, ואומר לכם את כל פילוסופיית החיים שלו. הראו לי עם מי האדם שוכב, ואומר לכם את הערכתו את עצמו. לא משנה איזה עיוות מלמדים אותם על סגולת האנוכיות, המין הוא המעשה האנוכי ביותר מכול, מעשה שהם אינם יכולים לבצע לשום מניע מלבד הנאתם שלהם — רק נסו לחשוב על ביצועו ברוח של צדקה חסרת-אנוכיות! — מעשה שאינו אפשרי בהשפלה עצמית, אלא רק בהתרוממות עצמית, רק מתוך הביטחון שהם נחשקים ושראויים להיות נחשקים. זהו מעשה המחייב אותם לעמוד עירומים ברוח, כמו גם בגוף, ולקבל את האגו האמיתי שלהם כקנה המידה לערכם. הם תמיד יימשכו אל האדם המשקף את חזונם העמוק ביותר על עצמם, אל האדם שהכנעתו מאפשרת להם לחוות — או לזייף — תחושת ערך עצמי .. אהבה היא תגובתנו לערכינו הגבוהים ביותר — ואינה יכולה להיות דבר אחר.”
אין רנד