“היום אנו קוראים את דון קיחוטה בטעם מר בפה, זה כמעט מבחן, שהיה עושה אותנו נראים זרים מאוד ובלתי מובנים למחבר ולבני דורו, – הם קראו אותו במצפון נקי כספר המשעשע ביותר, הוא כמעט הצחיק אותם למוות). לראות סבל מיטיב עמך, לגרום סבל, טוב עוד יותר – זו הצעה קשה, אך הצעה עתיקה, רבת-עוצמה, אנושית-מדי-אנושית, שאגב גם הקופים היו עשויים לחתום עליה: כפי שאנשים אומרים, בהמצאת אכזריות ביזאריות הם מקדימים ומעין מעלים על הבמה “הדגמה” של מה שיעשה האדם. אין אכזריות, אין חגיגה: זה מה שמלמדת אותנו התקופה הקדומה והארוכה ביותר בהיסטוריה האנושית – וגם לעונש יש היבטים חגיגיים כל כך חזקים! –”
פרידריך ניטשה