ספרים

“הייתה לי מודעות, שמשקפת כמו מסך שבו מתפרשים בו-זמנית מצבי רוח שונים – החל מהאספירציות הנסתרות ביותר בתוכי ועד לתפיסה החיצונית ביותר, הנגלית לי בחזית הגינה, בפני עיניי – והאמת היא שמה שבא לי ראשון, מה שטמון ביותר בתוכי, והוא המנגנון הנייד שבקריו את כל השאר, היה האמונה בשפע הפילוסופי והנעים של הספר שבקראתי, וברצוני להעשיר את עצמי ממנו, ללא קשר לספר הזה.”

“מאין לנו הרעיון שהרעיון שלנו להצלחה ושל אלוהים הם אותו הדבר? כתבת ספר; אתה מנהל ומקדם ממולח; אתה אמן מוכשר; אתה עשיר בזכות עצמך; השגת תהילה ועושר. בלי מתנות השכל, הדמיון, האישיות והאנרגיה הגופנית — שכולן ניתנו מאת אלוהים — היכן היית?”

“עבור לומד בעל מוטיבציה גבוהה, זה לא כאילו הידע הוא סודי ואיכשהו האינטרנט הפך אותו ללא סודי. הוא פשוט הפך את הידע לקל למצוא. אם אתה לומד בעל מוטיבציה מספקת, ספרים הם די טובים.”

“סיפור מושלם עשוי לתת לאדם חיות נצחית באור ובמדרגת הספרות, אך סיפור לא מושלם מציע נצחיות אחרת, יותר יסודית יותר מוזרה.”

“יש ספרים שנמכרו כי הם (נאמר עליהם שהם) גדולים. יש ספרים (נאמר עליהם שהם) גדולים כי הם נמכרו.”

“האם באמת קראת את כל הספרים האלה בחדר שלך? אלסקה צוחקת — אלוהים, לא. אולי קראתי שליש מהם. אבל אני הולכת לקרוא את כולם. אני קוראת לזה ספריית חיי. בכל קיץ מאז שהייתי קטנה, הלכתי למכירות חצר וקניתי את כל הספרים שנראו מעניינים. אז תמיד יש לי משהו לקרוא.”

“מנהיגים קוראים באנשים יותר מאשר בספרים”

“תמיד אפשר למצוא ספרים טובים לקרוא, אבל הספר הטוב ביותר והסופי ביותר לקריאה הוא התנ״ך הקדוש”

“הסיבה שחלק מהאנשים אינם חווים את אלוהים בחייהם היא אותה הסיבה שאיננו מבחינים שמשהו משתבש בנישואינו עד שאנו מגיעים לבית המשפט לענייני גירושין, או שמשהו אינו כשורה עם הילד שלנו עד שאנו מקבלים שיחת טלפון מתחנת המשטרה. בפשטות....כי איננו שמים לב”

“אף על פי שיש תקופות בגדולנו שמבולבלות כל כך עד שאפילו לא מזהים שגדילה מתרחשת, אולי נרגיש מתוחים או זועמים או בוכים בהסתעפויות, או אולי נרגיש דכאים. לא יגיע לנו לידי מחשבה, אלא אם נתקלנו בספר או באדם שיסביר לנו, שאנחנו למעשה בתהליך שינוי, שמתרחבת רוחנית יותר ממה שהיינו קודם. בכל פעם שגדלים, נרגיש את זה, כמו זרע צעיר שמגיע להרגיש את משקלו ואינרציית האדמה כשהוא מנסה לפרוץ את הקליפה בדרכו להפוך לעץ. הרגשה זו לעיתים קרובות לא נעימה כלל. אך מה שיותר לא נעים הוא שלא לדעת מה קורה. התקופות הארוכות שבהן משהו בתוכנו נראה כשהוא מחכה, מחזיק נשימה, בלתי ודאי לגבי צעד הבא, בסופו של דבר הופכות לתקופות שאנחנו מחכים להן, כי הן התקופות שבהן מבינים שאנחנו מתכוננים לשלב”

“אל תחשוב על שבריריות החיים, אלא על כוחם של הספרים, כאשר מילים גרידא יכולות לשנות את חיינו פשוט בכך שהן ניצבות זו לצד זו.”

“אנחנו מודדים הכל בעצמנו כמעט בהכרח עם גאווה עצמית.”

“כל דבר נראה בלתי אפשרי וכל דבר נראה אפשרי”

“הוצאות לאור אוהבות באז טוב, ותגובות שליליות מוכרות ספרים באותה מידה כמו חיוביות.”

“זה היה עונג! מילים לא היו משעממות, מילים היו דברים שיכלו לגרום למוח שלך לזמזם. אם קראת אותן והרשית לעצמך להרגיש את הקסם, יכולת לחיות בלי כאב, עם תקווה, לא משנה מה קרה לך.”

“ברור לי שאין סיבה טובה לכך שרבים מספרי הפילוסופיה יישמעו מסובכים כפי שהם נשמעים.”

“אני עצמי, כשאני כותב, לא יודע מי עשה את זה. הקוראים ואני נמצאים על אותו מישור. כשאני מתחיל לכתוב סיפור, אני לא יודע כלל מה יהיה הסיום ואני לא יודע מה יקרה אחר כך. אם יש תיק רצח כדבר הראשון, אני לא יודע מי הרוצח. אני כותב את הספר כי אני רוצה לגלות. אם אני יודע מי הרוצח, אין טעם לכתוב את הסיפור.”

“הוא נתן לו את שמו הנוכחי, וחי כאן סגור: יום ולילה עיין בערימות הניירות המרושעות שבתיק, וקיווה כנגד כל תקווה להתירו מן הערפול שלו ולהביאו לידי סיום. בינתיים, המקום הלך והתפורר, הרוח שרקה דרך הקירות הסדוקים, הגשם ירד דרך הגג הפרוץ, העשבים השוטים חנקו את המעבר אל הדלת הנרקבת. כשאני הבאתי לכאן את מה שנותר ממנו הביתה, נדמה היה לי שגם המוח נורה החוצה מן הבית; הוא היה כה מרוסק והרוס.”

“חייב להיות משהו בספרים, משהו שאיננו יכולים לדמיין, שיגרום לאישה להישאר בבית בוער; חייב להיות שם משהו. לא נשארים סתם כך.”

“הסיפורים שאני קוראת מעניקים כוח לרוחי”