“כי העולם כה מושחת, מסולף, בלתי יציב, מוגזם ולא הוגן, יש לבטוח רק במה שאפשר לחוות בחושיו של האדם עצמו, וזו הסיבה שהחושים חזקים יותר באיטליה מאשר בכל מקום אחר באירופה. זו הסיבה, אומר ברזיני, שאיטלקים יסבלו גנרלים, נשיאים, עריצים, פרופסורים, פקידים, עיתונאים ואנשי תעשייה חסרי יכולת להחריד, אך לעולם לא יסבלו זמרי אופרה, מנצחים, בלרינות, קורטיזנות, שחקנים, במאי קולנוע, טבחים, חייטים חסרי יכולת... בעולם של אי-סדר ואסון והונאה, לפעמים רק ביופי אפשר לבטוח. רק מצוינות אמנותית אינה מושחתת. אי אפשר להוריד את ההנאה במחיר. ולפעמים הארוחה היא המטבע היחיד שהוא אמיתי.”
אליזבת גילברט