“אין לי ספק שערפאת היה ראוי ועדיין ראוי לקבל את פרס נובל לשלום. המהלך שהוא החל יחד עם יצחק רבין ושמעון פרס באוסלו הוא מהלך היסטורי שבסופו של דבר יביא שלום, לא מתוך אהבתו אלינו או אהבתנו אליו, אלא מתוך אינטרס חד וברור שנובע מרצון שני העמים להגיע בסופו של דבר להסדר של שלום. בשנים האחרונות תהליך השלום נראה גווע וערפאת לא פחות אשם מרבים אחרים, אבל האשמה איננה נמצאת רק אצלו. על אף החשד לשותפותו בטרור, עדיין הוא מחזיק ברצון להגיע להסדר על בסיס שלום.”