“לכל בן אנוש יש אלוהות הכלואה בתוך רוחו, ותפקידו של בוראו, כמו גם שלו עצמו, לשחרר אותה. שום בן אנוש אינו תוצר מוגמר; כל יצור שעדיין נושם הוא יצירה שעדיין נמצאת בתהליך יצירה.”

משמעות

כאן מדובר בתפיסה רוחנית והומניסטית, שלפיה בכל אדם יש ערך או פוטנציאל שעדיין לא התגלו במלואם. אפשר להבין מזה שהאדם אינו גמור, אלא בתהליך מתמשך של התהוות, חירות וצמיחה. זה נוגע במיוחד ברגעים של שיקום, כשצריך לזכור שגם אחרי כישלון יש עוד אפשרות להתפתח.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?