“אם היה בעולם מאסטר של טיפשות, הייתי ממש רוצה להקשיב לסיפור ההצלחה שלו.”

משמעות

זה נשמע כמו עקיצה אירונית על עולם שבו טיפשות נדמית לפעמים כמקצוע. אפשר להבין את זה כתגובה לתסכול מול אנשים שמתקדמים בזכות שיקול דעת גרוע, או מול סיטואציה שבה רעש וביטחון עצמי גוברים על היגיון. זה מתאים במיוחד לרגע של דיון עייף שבו שוב ושוב חוזרים לאותן טעויות.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?