“אני מקבל ממך, יקר לי, עותק של המכתב שהשגת לי לבקשתך, אל אזרחיך בנושא שאלת מדינת מיזורי. זהו הצדקה מושלמת עבורם. זמן רב לא קראתי עיתונים או התענייתי בענייני ציבור, בטוחים שהם בידיים טובות, ומשוכנע שיכולתי להיות רק נוסע בספינה שלנו בדרכה לחוף, אליו אני קרוב. אך שאלת הדעת הזו, כמו צלצול של בל של אש בלילה, עירר אותי ומילא אותי בטרור. ראיתי אותה כצלצול האחרון של האיחוד. היא נדמה כביכול דוממת, לפחות לעכשיו. אך זו רק התעכבות, לא גזר דין סופי. קו גאוגרפי, המתאחד עם עיקרון מוסרי ופוליטי מובהק, שנקבע ונתנוסח מול התנפלויות האנושיות, לא ימחק מעולם; וכל התרגשות חדשה תגדיל אותו עוד ועוד. אני יכול לומר, עם ביטחון מוחלט, שאין איש על פני האדמה שיסכים יותר”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←