“אין ספק כי היחס לעבר מתאפיין בממדים נוירוטיים רבים: גילויי התגוננות ללא כל התקפה מנגד, תגובות קיצוניות במצבים הנעדרים כל הצדקה ממשית לכך, היעדר תגובה ביחס לעניינים רבי־חשיבות, ותכופות פשוט הדחקה של הידוע או של הידוע־למחצה.”

German philosopher, cultural theorist, and music critic

תאודור ו. אדורנו היה פילוסוף, תיאורטיקן תרבות ומבקר מוזיקה גרמני. הוא היה מן הדמויות הבולטות בבית הספר של פרנקפורט לתיאוריה ביקורתית, והיה קול מרכזי בהגות האירופית שלאחר המלחמה, במיוחד בביקורת על הפשיזם ועל תרבות ההמונים. עבודתו קשורה לניסיון להבין את החברה המודרנית דרך הרעיונות של זיגמונד פרויד, קרל מרקס וג. ו. פ. הגל. בין ספריו הידועים נמנים Dialectic of Enlightenment, Minima Moralia ו Negative Dialectics, והביקורת שלו על מה שכינה תעשיית התרבות השפיעה מאוד על השמאל החדש האירופי.