“את נושמת נשימה עמוקה ואת נכנסת דרך הדלתות. זה הבוקר של היום הראשון שלך. את אומרת היי לחברים שלך שלא ראית כבר זמן מה, מנסה להישאר מחוץ לדרכם של כולם. זו שנת הלימודים הראשונה שלך ואת הולכת להיות כאן בארבע השנים הבאות בעיירה הזאת. מקווה שאחד מהבנים בשנה האחרונה יקרוץ לך ויגיד, "את יודעת, לא ראיתי אותך כאן קודם." כי כשאת בת חמש עשרה ומישהו אומר לך שהוא אוהב אותך, את תאמיני לו. וכשאת בת חמש עשרה, מרגישה שאין שום דבר לפענח, אבל, ספרי עד עשר, תני לזה להיכנס. זה החיים לפני שאת יודעת מי תהיי. חמש עשרה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←