“קל משקל מאת סוזי קאסם ערב אחד, ישבתי ליד האוקיינוס ושאלתי את הירח על גורלי. גיליתי לו שאני מתחילה להרגיש קטנה יותר לעומת אחרים, כי ככל שיותר מסודות היקום הייתי פותחת, כך נעשיתי קטנה יותר בממדי. לא הבנתי מדוע אינני מרגישה גדולה יותר במקום קטנה יותר. חשבתי שחיפוש האמת הוא מה שנדרש מכולנו – להראות לנו את הדרך, לא לגרום לנו להרגיש אבודים, ניצבים מול כל הסיכויים, במשחק שטני המחולק על ידי חומה בלתי נראית. ואז למחרת בבוקר, ציפור הופיעה בחלוני, בדיוק כשהשמש החלה לפזר את חלמיתה על פני האופק. היא נשארה ניצבת שם זמן רב, נעצה בי מבט עז, כדי לוודא שאני יודעת שאינני חולמת. ואז מילותיה הדהדו בעדינות בכל מחשבתי, ואמרו לי: העולם שבו את נמצאת – הוא הגיהינום האמיתי. המסע אל האמת עצמה הוא זה שמזרז את הלב להיות קל יותר. ככל שהלב קל יותר, כך הוא טהור יותר. ככל שהלב טהור יותר, כך הוא מתקרב יותר אל האור. וככל שהלב כבד יותר, כך הוא יישאר כבול יותר לגיהינום הזה. וכך, בלי יותר מזה, היא עפה לעבר השמש, והשאירה אחריה נוצה זעירה. אז הרמתי אותה, וקשרתי אותה לקיסם, כדי לטבול אותו בדיו ולכתוב את שמי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←