“על אף כל השבחים וההכרה המהוללת כהכוונה נכונה, שמתי לב באופן אישי שלפעמים, "ללכת אחרי הלב שלך" הוא בעצם עצה גרועה מאוד.”

משמעות

המשפט מציב אזהרה מפני ההנחה שהלב הוא תמיד יועץ מספיק. הוא רומז שדחף פנימי יכול להיות כן ואמיתי, ובכל זאת להוביל להחלטה רעה כשרגש דוחק הצידה שיקול דעת, סבלנות או מבט מבחוץ. זה נוגע במיוחד כשמישהו עומד לקבל החלטה גדולה רק מתוך תחושה, וצריך תזכורת שהרגשה חזקה אינה בהכרח עצה טובה.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?