“ואז, במקום לומר לה ששם שיש חיים יש תקווה, או שתיתן לחיוך להיות המטרייה שלה, או שתמיד הכי חשוך ממש לפני עלות השחר, או כל דבר אחר שרק זה עתה נפל מפי הטבעת של הכלב, היא פשוט חיבקה אותה. כי לפעמים רק לחבק היה הכי טוב. זה היה אחד הדברים שהיא לימדה את אותו גבר שאת שם משפחתו אימצה לעצמה—שלפעמים הכי טוב לשתוק; שלפעמים הכי טוב פשוט לסתום את הפה הנצחי שלך ולהחזיק מעמד, להחזיק מעמד, להחזיק מעמד.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←