“רבים מן הטקסטים על כתיבה מזהירים מפני בקשה מחברים לקרוא את הדברים שלך, ומציעים שלא סביר שתקבל דעה חסרת פניות באמת. ... לפי תפיסה זו, זה לא הוגן להעמיד חבר במצב כזה. מה קורה אם הוא/היא מרגיש/ה שהוא/היא חייב/ת לומר, "אני מצטער, חבר טוב, כתבת בעבר כמה סיפורים נהדרים, אבל זה אחד מסריח כמו שואב אבק"? לרעיון הזה יש מידה מסוימת של תוקף, אבל אני לא חושב שדעה חסרת פניות היא בדיוק מה שאני מחפש. ואני מאמין שרוב האנשים החכמים מספיק כדי לקרוא רומן הם גם מתחשבים מספיק כדי למצוא אופן ביטוי עדין יותר מאשר "זה מסריח." (למרות שרובנו יודעים ש"אני חושב שיש לזה כמה בעיות" בעצם פירושו "זה מסריח," לא?)”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←