“ראיתי מקרים רבים כמו של נ' במהלך חמשת השנים שבהן אני עובד. לפעמים אני מדמיין את האסורים האלה כגברים ונשים שמנשכים עד מוות ציפורים טורפות. הציפורים בלתי נראות – לפחות עד שמפסיכיאטר טוב, או מזל טוב, או שניהם, מרסס אותם עם גרסתו של לומינול ומאיר את האור הנכון – אבל הן ממש קיימות. המופלא הוא שכמה אנשים עם OCD מצליחים לחיות חיים פרודוקטיביים, בדיוק כמו כולם. הם עובדים, אוכלים (לפעמים לא מספיק או יותר מדי, זה נכון), הולכים לקולנוע, עושים אהבה עם החברות והחברים, עם האישה והבעל... וכל הזמן הציפורים שם, נדבקות בהם ונושבות קטעי בשר קטנים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←