“מי זוכה להיות השופט של המציאות? אם זה הורגש עמוק, האמינו בו, דיברו עליו לעיתים קרובות או שהוא שינה את מסלול חייך, אז הוא היה אמיתי דיו. לאמונה אין את המותרות של כל הדברים האלה מאה אחוז מהזמן, אבל אנחנו קוראים לזה התנהגות נורמלית המבוססת על תחושת בטן. אמרתי. הסתכלתי על אשתו והיא פרצה בצחוק. בעלה ניסה לתפוס פרפרים בלתי נראים מעל ראשו — דמנציה. המטופלים שלי מלמדים אותי את האמיתות המפוכחות מכולן: למה להרוס את החיוך שלו. אם הייתי יכול לראות אותם, הייתי רוצה לתפוס אותם גם כן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←