“יש משהו מוזר למדי בטיעון הזה, עם זאת. להאמין אינו דבר שאפשר להחליט לעשותו כעניין של מדיניות. לפחות, זה אינו דבר שאני יכול להחליט לעשותו כמעשה של רצון. אני יכול להחליט ללכת לכנסייה ואני יכול להחליט לדקלם את אמונת ניקיאה, ואני יכול להחליט להישבע על ערימת תנ״כים שאני מאמין בכל מילה שבתוכם. אבל שום דבר מזה לא יכול לגרום לי באמת להאמין בכך אם איני מאמין. ההימור של פסקל יכול היה להיות רק טיעון להעמדת פנים של אמונה באלוהים. והאל שאתה טוען שאתה מאמין בו מוטב שלא יהיה מן הסוג היודע-כול, אחרת הוא יראה מבעד להונאה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←