“אלה הנחשבים לבוררי הטעם, הם לעיתים קרובות אנשים שרכשו מעט ידיעה של ציורים או פסלים נערצים, ויש להם נטייה לכל מה שהוא אלגנטי; אך אם תשאל אם הם נשמות יפות, ואם מעשיהם שלהם דומים לציורים יפים, תלמד שהם אנוכיים וחושניים. תרבותם היא מקומית, כאילו היית משפשף גזע עץ יבש במקום אחד כדי להפיק אש, וכל השאר נשאר קר. ידיעתם את האמנויות היפות היא איזו למידה של כללים ופרטים, או איזו שיפוטיות מוגבלת של צבע או צורה, המופעלת לשם שעשוע או לשם ראווה. זוהי הוכחה לרדידותה של תורת היופי, כפי שהיא שוכנת במוחותיהם של חובבינו, שאנשים נדמה כי איבדו את התפיסה של התלות המיידית של הצורה בנפש.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←