“אין אנו משתדלים לקנות לנו ידידים בטובות שאנו מקבלים מהם אלא בטובות שאנחנו גומלים להם. וגומל-טוב הוא ידיד נאמן יותר מפני שהוא מבקש לקיים על ידי רצון טוב את החוב שמקבל הטובה חייב לו; אך החייב-טובה רופפת היא ידידותו מפני שהוא יודע שאין הוא גומל-חסד אלא פורע חובו בלבד. אנו היחידים הגומלים טובה ללא חשש לא לשם הנאת עצמנו אל מתוך רגש האמון שבליבות בני חורין.”