“אני אתאבל על לכתך. אסתיר את הבושה שלי על כך שטעיתי בפרט שולי, על שחשבתי שהצדק של המלחמה הוא אותו צדק של ימי שלום.”

משמעות

יש כאן צער, אבל גם ביקורת עצמית. אפשר לקרוא את המשפט כהודאה בכך שמלחמה מעוותת שיקול דעת, ושהנחה על צדק אחד במצב רגיל לא בהכרח תקפה בזמן עימות. הוא נוגע במיוחד ברגע של הבנה מאוחרת, כשאדם קולט ששפט מצב קשה לפי אמות מידה שלא התאימו לו.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?