“לכל אדם על פני האדמה יש אוצר שמחכה לו. אנחנו, לבבות האנשים, כמעט שלא אומרים דבר על אותם אוצרות, משום שאנשים כבר אינם רוצים לצאת לחפש אותם. אנחנו מדברים עליהם רק אל ילדים. אחר כך, אנחנו פשוט נותנים לחיים להתקדם, בכיוונם שלהם, אל גורלם שלהם. אבל, למרבה הצער, מעטים מאוד הולכים בדרך שנפרשה לפניהם — הדרך אל ייעודם, ואל האושר. רוב האנשים רואים את העולם כמקום מאיים, ומשום כך, העולם אכן מתגלה כמקום מאיים. לכן, אנחנו, לבבותיהם, מדברים בשקט רב יותר ויותר. לעולם איננו חדלים לדבר, אבל אנחנו מתחילים לקוות שמילותינו לא יישמעו: איננו רוצים שאנשים יסבלו משום שאינם הולכים בעקבות לבם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←