“ויצאתי החוצה, ישר דרך הערבוביה, על דרכי האדמה המושחתת. לא היו ענני אבק, לא היו סימני אדם, אך לא שמתי לב. הייתי כיד אחת מזל של סוליטר, לבדי. הנוף המדברי, קבוע: מגילה ארוכה שמתפתלת, שיום אחד אעסוק בה ואשמיע את עצמי בה. אני אזכור הכל ואז אכתוב הכל. אריה לכתונת-לבוש. רקוויאם למסעדה. כך חשבתי בחלומי, מבטל על ידי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←