“מה התועלת בכך שאלך לכנסייה כל יום ואשוב הביתה ואשאר אותו הדבר? מה התועלת בכך שאשתתף במסגדים ולמחרת אכנס לקניון עם סכינים ואתחיל לשחוט אנשים בשם הדת. אלוהים הוא אל של מגוון. הוא לא היה טיפש כשברא את כולנו שונים, עם הייחודיות שלנו. עצם בריאתנו שונים מראה את רמת היצירתיות שלו. הוא לא ברא אותך לבן כדי לשנוא שחורים או להפך. הוא ברא זאת כדי שנוכל להוקיר ולאהוב זה את זה בלי קשר לשונותינו, כשם שהוא אהב אותנו עם כל פגמינו וחסרונותינו. האם נוכל לסלוח לאלה שפגעו בנו? כן, ויש שיאמרו לא, אבל לעולם אל תשכח שאינך ראוי, ובכל זאת אלוהים עדיין סולח לך אפילו עד השעה האחרונה של חייך. אם אלוהים יכול לאהוב אותנו חרף כל מעשינו הנוראיים, מדוע איננו יכולים ללמוד לאהוב זה את זה. הבט סביבך, אתה יכול לראות רק פנים עצובות. האם זו באמת הייתה כוונתו של אלוהים עבורנו עלי אדמות? בהחלט לא. אבל עיוותנו את יצירתו של אלוהים כדי שתתאים לטעמנו ולאורחות חיינו, וכעת אנו קוצרים את פרי עמלנו. אינך צריך לצפות לקצור אהבה כאשר זרעת את זרעי השנאה. מה שאדם זורע הוא קוצר. זרענו כלי מלחמה, ואנו קוצרים מלחמה בתמורה. זרענו כלי הרס, אז מדוע אנו מבקשים שלום. אם תשאלו אותי....אומר: בואו נחזור אל מקורנו. הוא מעולם לא הפסיד באף קרב. אני עדה חיה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←