“אלאי ראה את הדמעות, אך נהג בחסד ולא אמר עליהן. "אלה ראשי גזים, אנדר, הם לא יאפשרו לך לקחת דבר שברשותך", אמר. אנדר צחק ולא בוכה בסוף. "אולי אצא עירום?" שאל. אלאי צחק גם הוא. בהפתעה, אחז אנדר בו בחוזקה, כמעט כאילו היה ולנטיין. הוא אף חשב בוולנטיין אז, ותרץ ללכת הביתה. "אני לא רוצה ללכת", אמר. אלאי אחז בו בחזרה. "אני מבין אותם, אנדר. אתה הטוב ביותר מבינינו. אולי הם מואצים ללמד אותך הכל." "הם לא רוצים ללמד אותי הכל", אמר אנדר. "אני רצה ללמוד מה זה להיות עם חבר." אלאי הכניע את ראשו, כבד. "תמיד חברי, תמיד הטוב ביותר בחברי", אמר. אחר כך צחק. "לך חתוך את החרקים." "כן", צחק אנדר בחזרה. אלאי פתאום נשק את אנדר על פניו ונשקף לאוזנו: "ס”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←