“הכרת תודה היא תכונה שאי אפשר לתאר בחייהם של אלה החיים בשפע”

משמעות

המשפט מתאר הכרת תודה כמצב פנימי שקשה ללכוד במילים, במיוחד כשיש שפע. אפשר להבין ממנו שהיכולת להודות מושפעת גם מן המקום שממנו אדם חי, ומהאופן שבו שפע משנה את היחס למה שכבר יש. הוא מתאים לשיחות על שפע, סיפוק, ועל ההבדל בין הישרדות יומיומית לבין חיים שיש בהם מרחב לנשום.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?