“כמה זמן צריך אדם לחיות עד שכבר אי אפשר יהיה להטעותו במילים?”

משמעות

זה נשמע כמו שאלה על ניסיון ועל ספקנות. הכוונה היא שגם חיים ארוכים לא מחסנים מפני מילים יפות או משכנעות, ושאפשר להמשיך ליפול למניפולציה גם אחרי שנים של שמיעה וקריאה. זה נוגע במיוחד ברגעים שבהם צריך להבחין בין רטוריקה לבין אמת, למשל אחרי הבטחה שנשמעה משכנעת מדי.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?