“הוא עשה את מיטב יכולתו. האם הוא כרה במישור.. הוא עשה זאת בהתלהבות.. האם הוא הוביל את המקהלה.. הוא עשה את מיטב יכולתו. אם הייתה לו משימה קבועה לעשות, הוא מעולם לא נח.. או אם זה היה פעם כן פעם לא אותו הדבר.. הוא עשה את מיטב יכולתו. אם הוא היה מטיף בתחומו, הוא היה פוסע ממזרח למערב, ומצפון לדרום.. בקור ובחום.. הוא עשה את מיטב יכולתו. הוא היה חוטף חוטא מתוך (האדס), ומנחית אותו עם הברוכים; ואז חוטף תפילה ונכנס שוב בריקוד, ועושה את מיטב יכולתו. הוא היה מקלל ושר וצועק ומתפלל, ורוקד ושותה ומתבדח, הוא עשה את מיטב יכולתו. כל מה שהאיש הזה נועד לעשות הוא עשה בהתלהבות; לא משנה מה היה החוזה שלו, הוא היה עושה את מיטב יכולתו...”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←