“...הוא נשק אותי שוב, גבוה יותר בגורלי, ואני דחפתי אותו אחורה אל הקיר. המוח שלי חיפש מחשבה לוגית, ציפה רציונלי לפני שאני טובעת ברצוני להזדקק לו. אמרתי, "אנחנו הכרנו זה את זה רק ימים ספורים. לא מכירים זה את זה." לוק שחרר אותי. "כמה זמן לוקח כדי להכיר את מישהו?" לא ידעתי. "חודש? חודשים אחדים?" נשמע טיפשי לקבוע את זה, במיוחד כשלא רציתי להאמין בטיעוניי. אבל לא יכולתי פשוט לנשק מישהו שאני לא יודעת עליו כלום—זה נגד כל דבר שאמרו לי. אז למה זה היה כך קשה לומר לא? הוא לקח את אצבעותי, משחק בהן בין אצבעותיו שלו. "אני אצפה." הוא נראה טוב באור החצי-חשוך בין העצים, עיניו הקלות כמעט מתאירות על פני עורו המוצל. זה היה חסר תועלת. "לא רוצה שתתעכב." הורדתי את”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←