“בחייהם של כולם קיים קו בין המציאות לחלומות, אבל לא אצל השואפים.”

משמעות

זה נשמע כהגנה על הדמיון ועל מבט של יוצר, שבו המציאות והחלום לא נשמרים כשני עולמות נפרדים. הכוונה היא שאצל משוררים הגבול הזה מיטשטש, והחיים מקבלים צורה חדשה דרך רגש, לשון ותפיסה פנימית. ברגע של כתיבה או בהיסחפות מחשבתית בזמן קושי, יש בזה אישור לא לברוח מהגבול אלא לחצות אותו ביצירתיות.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?