“אלו שבאמת אמיצים מעיזים לעמוד פנים אל פנים מול חיים חרבים, מעיזים להיישר מבט אל הדם הנוזל. הלא אלו יהיו למספד ויועלו על נס? אך הגורל לעיתים קרובות רוקם תכניות לאנשים הפשוטים, ועם חלוף הזמן שוטף את עקבות העבר, ובקושי מעביר את אדמומיות הסומק העמומה ואת הצער הקלוש שנותרו. בינות לאדמומיות הסומק העמומה ולצער הקלוש שנותרו הוא נותן לאדם קצת חיים חסרי מטרה ומשמר את העולם הזה שנדמה כעולם של אנשים שאינם בני אדם.”