“נראה שסין זקנה מאוד, הבעיות החברתיות בה, מגדולה ועד קטנה כולן נוראיות להחריד, כמו פחית צבע שחור, לא משנה כמה תוסיף עוד דברים, תמיד הם יהפכו לשחורים משחור. אך מלבד לחשוב שוב על דרך לבצע רפורמה מרצון אין ממש מה לעשות. אני מסתכל על כל האידאליסטים, הם אינם מוקירים את העבר אלא 'נושאים את פניהם אל העתיד', אך באשר להווה הם מציעים רק נייר ריק, כי לאף אחד אין מרשם לרפואה. המוצלחות מבין הרפואות שיש בנמצא לא רחוקות ממה שקוראים 'לשאת פנים אל העתיד'.”