“התקוות המרקסיסטיות מכוונות כלפי מפעל קולקטיבי, וליחיד אין הן נותנות אלא את התקווה העמומה כי צורות־חיים סולידריות יקטינו, או אף יבטלו כליל, אותו חלק של רגשות אשמה, של בדידות, של חרדה מפני מחלה ומוות, אשר מקורן בדיכוי חברתי.”