“שבע שנים, דאון. עבדתי עם הסלייר. ראיתי את החברים שלי הופכים חזקים יותר ויותר... מכשפה. דמיון. אפילו אוזי יכול להיכנס לתיק השיער שלי, אבל עם הירח המלא היה לו משהו של זאב שלא היה ניתן להתעמת איתו. כולם חזקים, הם. ואני זה שמתקן את החלונות. הם לא יודעים כמה קשה להיות זה שלא נבחר, לחיות כך קרוב לאור הזרקורים ולא לעמוד בו מעולם. אבל אני יודע. אני רואה יותר מכל אחד מבין שאין לו איזו חשיבות, כי אף אחד לא צופה בי. ראיתי אותך אתמול לילה, וראיתי אותך עובדת כאן היום. את לא מיוחד; אתי יוצאת מן הכלל.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←