“ 'אז אחרי המלחמה בשעה שש בערב!' קרא החפר מלמטה. 'מוטב שתבוא בשש וחצי, אם אאחר!' ענה שווייק. ואחר־כך ממרחק נשמע קולו של ווידצ'קה: 'ובשש אתה לא יכול לבוא?'. 'בסדר, אני בא בשש.' שמע וודיצ'קה את תשובת חברו המתרחק. וכך נפרד החייל הטוב שווייק מהחפר הוותיק וודיצ'קה כמאמר הפתגם: 'כשהדרכים נפרדות אומרים האנשים להתראות'.”