“אני מתענג לבוא אל מקומי הטבעי,—לא לצעוד בתהלוכה בפאר ובהדר, במקום בולט, אלא ללכת בשווה עם בונה היקום, אם אוכל;—לא לחיות במאה התשע-עשרה חסרת המנוחה, העצבנית, הרוחשת, הזעירה הזאת, אלא לעמוד או לשבת מהורהר בעוד היא חולפת. מה חוגגים האנשים? כולם בוועדת הסדרים, ומדי שעה מצפים לנאום מאת מישהו. אלוהים הוא רק נשיא היום, וובסטר הוא נואמו. אני אוהב לשקול, להכריע, להימשך בכוח הכבידה אל מה שמושך אותי בחוזקה ובצדק הרב ביותר;—לא להיתלות על קורת המאזניים ולנסות לשקול פחות,—לא להניח מקרה, אלא לקחת את המקרה שהוא”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←