“יידיש הייתה יותר שפת דיבור. דברי תורה, דברים שייחסו להם חשיבות, נכתבו בעברית רבנית המתאפיינת מחד במשפטים ארוכים, ומאידך היא מלאת קיצורים וראשי תיבות, הקשרים ברמזים למקורות.”