“לא בהמראה חד פעמית, לא ברעש ולא באש, ישיג האדם את קירבת הבורא. הדרך הסלולה במזמורנו, הנה עליה איטית ועקבית בסולם השגרה, תביעה לאיכות חיים יומיומית שונה. דברים שנקרים לפנינו בד' אמותינו, ועל כן קיימת לגביהם סכנה של התעלמות או שחיקה. והכתוב כותבם בלשון ההווה, ללמדך, שהאדם נדרש לקנותם כקניין תכונת הנפש, שיש לה קיום מתמיד.”