“האם הייתי רוצה שיגידו, 'הנה הגיעה ניצולת השואה'? לא. אין לי שום רצון למרר את החיים של אלה שלא חטאו ולא פשעו בכלום. עד היום יש שני סוגים של אנשים שחזרו משם: כאלה שלא הפסיקו לדבר על זה – 'הנה אוכלים עוגה, בשואה לא היו עוגות', 'הנה חם עכשיו, שם היה לי קר' – וכאלה שבכלל לא. אני, מיום שחזרתי מ'שם', בחרתי לא לספר. תמיד שאפתי לשדר יופי.”