“לא היה לי סוכן ולא כלום. פשוט לקחתי דפי זהב והרמתי טלפונים לבתי חרושת לאופנה. הצגתי את עצמי כדוגמנית שהגיעה מישראל, וכשהתקבלתי – התמקחתי על השכר. הרווחתי 4,000 דולר לחודש, סכום גבוה לאותה תקופה. זה היה אחרי מלחמת ששת הימים והייתה אהדה אדירה לישראל. כשהלכתי על המסלול בשמלה ורודה, על השטיח הכי רך בעולם, שאלתי את עצמי אם מוחאים לי כפיים כי אני ישראלית, כי אני ליביה, או כי אני לובשת ורוד, אותו ורוד של הסרטים הוורודים שהיו לי בטרנסניסטריה.”