“יצאתי מהמטוס, נשבה עליי רוח חמה, הגיעו המון אנשים עם פרחים ודגלים קטנים של ישראל, ונתנו לנו המון מתנות. מיד ידעתי שלא משנה מה יקרה, אני אסתדר, מכיוון שעבדתי כמדריכה של הסוכנות היהודית, ידעתי לאן אני נוסעת. לא ידעתי איפה אחיה, אבל ידעתי שיהיה לי קשה, שאצטרך לעבוד בניקיון, ובשנה הראשונה אצטרך ללמוד עברית ולא תמיד יהיו לי חברים. אני באתי מוכנה.”