“זה לא היה פשוט לחזור מהאולימפיאדה הראשונה שלי לשוויוניות שהייתה אז נהוגה בקיבוץ, אולי קינאו בי על הנסיעה לחוץ לארץ. אבל כאן עזרה לי החברותיות שלי, כמי שהיה תמיד אחד מהחבר’ה, מה שגרם להם להתגאות בי. בכל זאת, השתדלתי לא להתבלט ונמנעתי מלהסתובב בשבילי המשק עם חולצות שהבאתי מרומא. רק שלא יגידו שגרשון משוויץ.”