“קנז הוא אסכולה לעצמו. הוא דיבר על ישראל מחוץ למורשת התש"חית. מ'אחרי החגים', 'האשה הגדולה מהחלומות' ועד 'התגנבות יחידים' המונומנטלי, הוא מתבונן בחברה הישראלית כריבוי שמסרב להתאחד ולהיות מוגדר.”