“איכותה הבלתי־רגילה של שירת משעול היא בקירבה המרתקת שבינה לבין לשון קולקטיבית מקובלת, נפוצה; היא מלאה מושגים מן התקשורת העכשווית, מטבעות לשון שחוקות ושגורות וכיו"ב, וביכולתה להפיק מן הקירבה הזאת דיבור ייחודי, רגיש, פגיע, עדין, מלא בושה על עצם קולו, ומשום כך — נועז ביכולתו להביע רגשות עזים.”