“אני טוענת שאני אזרחית העולם. אני קודם כול בן אדם, אני מקבלת אנשים ממקומות אחרים כפי שהם. זה ראש פתוח. זה מעשיר אותך כשאתה חוזר לארצך. מקונגו אני מרגישה נוסטלגיה ממה שההורים והסבים אמרו לי. בעצמאות המשפחה שלי נאלצה לעזוב. בחזרה לפורטוגל, נאלצנו להגר שוב בגלל הדיקטטורה של סלזאר. הגענו לצרפת, בפריז, שם ההורים שלי פתחו מסעדה.”