“השירה עושה את חיי האדם למרכז ואת עיסוקו לשולי לחיים עצמם. היא מתעניינת בקומו בבוקר ובשעה בה הוא מתאהב, בחלומותיו ובהווייתו. אין לה עניין לחייב אותו חיוב דתי. על כן השירה יכולה לשמור את האדם קרוב לעצמו על דרך שהרצה מנחם מנדל מקוצק: "אם ידור אלוהים בחדר היכן יגור הגוף"?, לפעמים קיום מקיף לאלוהות מפריע לאדם לחיות את חייו היומיומיים והשירה מספקת לאדם מקום נוח לחיי יומיום שאינם תמיד תלויי דת.”