“בעת האחרונה אני מבקר אצל המשפחות השכולות. זהו מסע כואב אל פניה המגוונות והמיוסרות של ישראל. האנשים הצעירים שנפלו בחזית עזה הותירו אחריהם סיפורי חיים מרגשים וכאב עצום. כולם היו מצויים בחלק הראשון, ההתחלתי של חייהם. הספיקו לעשות מעט מאוד וטוו חלומות נפלאים לעתידם. המחויבות של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית לנופלים ולחבריהם היא מוחלטת. בזכותם נחלצנו מאסון גדול שהיה מתרחש במוקדם או במאוחר וממלחמה שהייתה פורצת במקום ובזמן שלא ציפינו להם”