“סימנה הראשון של דת־ההלכה- שהיא ריאליסטית... היא עוסקת במעמדו, בתפקידו, בחובותיו של האדם במסגרת המציאות שלו, ומונעת ממנו את האפשרות להשתמט מחובותיו ע"י אשליות של השגת מציאות אחרת. דת־ההלכה דנה באדם ומתעניינת באדם מבחינת המציאות היום־יומית האפורה שלו. מצוות מעשיות הן נורמה לחיים אפורים אלה – שהם־הם המציאות האמיתית והמתמידה של האדם.”