“תולדות האינתיפאדות הראשונה והשנייה מצביעות על כך שהחברה הישראלית מסוגלת לעמוד בהתשה לא פחות מיריביה ואולי טוב יותר. בפני ישראל שלוש דרכים להתמודד עם הפלסטינים: מו"מ על הסכם קבע, מהלכים חד־צדדיים והשארת המציאות כפי שהיא. נראה כי לשלושתן תידרש מלחמת התשה, משום שאפילו אחרי השגת הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים, יהיה צריך להילחם עליו בכוח. דומים הדברים גם באשר לחזבאללה: בפתרונות מהירים יש פיתוי המתפוגג במהרה. התשה אינה פתרון מהיר, אבל היא מחייבת התמדה וחשיבה מתמדת.”