“המפץ הגדול של 1967, שעד היום איננו מבינים עד הסוף את משמעותו, וארבעים שנות ליכוד עם הפוגות לצרכים הומניטריים, המיתו את החלום, כולל וידוא הריגה. קשה לנו להודות בכישלונה של הציונות. זה כמעט הצליח, אבל לא. עוד מלחמה, ועוד מלחמה, ועוד גוש, ועוד גוש. כי גושים לא מפנים, וסנהדרין מוקמת מעל לבית המשפט העליון ומעל לכנסת. לכל אחד יש נקודת שבירה.”